מאבקי כוח

כוחניות ומאבק בין הורים לילדים

מאבקי כוח בתא המשפחתי מתרחשים כאשר הורה וילד נאבקים אחד בשני בשליטה על הכוח להחליט, לקבוע ולנצח. 

מאבק הכוח מתרחש כאשר:

1. ילדים מזהים באווירה המשפחתית את הכוח כערך מוביל כבר מינקותם כשהם רואים את ההורים נאבקים זה בזה. המסר מועבר לילדים ע"י ההורים עצמם.

2. העצמת תשומת לב יתרה שהורים נותנים לילדיהם.

כאשר הילד אינו מסתפק בתשומת לב הוא מרגיש שרק כאשר המושכות בידיו הוא קיים - הוא יתמודד על השליטה בבית. הרגשתו של הילד תהיה "אני שולט משמע אני קיים, אף אחד לא יאמר לי מה לעשות, אעשה מה שארצה". הילד יפעל מתוך כוחניות אקטיבית או כוחניות פאסיבית.

כוחניות אקטיבית - באה לידי ביטוי כאשר מבקשים מהילד לעשות משהו והוא אינו עושה זאת על מנת להכעיס את ההורים. בכוחניות אקטיבית הילד ירגיש שרק כאשר הוא מניע את הסביבה לעשות כרצונו הוא שווה ותחושת הכוח תבוא לידי ביטוי בדרך שלילית. ילד שנאבק אינו פנוי להנאה ומסתובב תמיד עם פנים זעופות.

כוחניות פאסיבית - באה לידי ביטוי כאשר הילד אינו עושה מה שמבקשים ממנו, שותק, מתעקש, אינו עוזר, "הוא אינו רוצה ולא יעזור כלום", מתבצר בעמדתו. הילד יבטא זאת במילים: "אני לא יכול", "אני לא יודע", "כואב לי", "אני עייף", באופן כזה הילד משכנע את ההורה שכואב לו... ולכן הילד ירגיש בעל ערך, אם יעשו במקומו, יגידו לו מה לעשות...

בניהול המאבק הילד קובע ומחליט, הוא זה שמנהל את הבית, עומד על דעתו וברב המקרים מנצח. כאשר דיעותיו של הילד מנוגדים לרצון ההורים הדבר יוביל לקונפליקטים בחיי היום-יום שיתעצמו למאבקי כוח. מאבקי כוח בבית יתרחשו על כל פעולה שהילד אמור לבצע בכוחות עצמו, כמו סדר וארגון, לבוש, התארגנות לקראת בי"ס בבוקר, שעת שינה. המאבקים יתפתחו ויהפכו לדפוס התנהגות של הילד.

מאבקי הכוח טעונים בכעס רב הן אצל ההורה והן אצל הילד. התפיסה ההורית היא: "חשוב לי שהילד יקשיב יעשה מה שאומר לו"... הילד יחוש תסכול, השפלה כאשר הוריו ינצחו במאבק, יחוש תחושת עלבון ויבין שהכוח הוא ערך מוביל בחיים. ההורה ירגיש כנוע ומושפל מול ילד שהכניע אותו, במצב זה ההורה נוטה לאיים להעניש, להשפיל, הוא הורה מותש.

מה ניתן לעשות כדי לא להיכנס למאבק ולצאת ממעגל מאבק הכוח?

  • להבין את הרגשתו של הילד ואת תפיסת ערך הכוח שמפתח. להבין שבמאבקים תמיד יש גם מפסידים. לא להעניש, לא להיכנע, להימנע מאיומים.
  • להיתנתק מהסיטואציה - לומר לילד: "עכשיו אני כועס נדבר כשאירגע".
  • להביע אהבה מילולית ללא קשר למעשיו של הילד. להפוך את הכוח של הילד לעוצמה.
  • לעודד - לחזק את החיובי בילד, לחזק את התרומה והמועילות שלו למשפחה, לשתף להתייעץ עם הילד בנימה אוהדת.
  • להציב גבול ולהתמיד - להסביר לילד את חשיבות הערך שהופר במסר אסרטיבי שאינו בוטה.
  • לאפשר לילד בחירה מבין שני דברים. לכבד את בחירתו של הילד, "אתה לא חייב לבוא לאכול, חשוב לי שיהיה לנו נעים ביחד".

מנקודת מבטם של הילדים הם יבחרו את התנהגותם לפי תגובת הוריהם. 

ההורים יוכלו להיחלץ ממעגל המאבק כאשר יסמכו על ילדיהם, יבינו את התנהגותם ויפרשו זאת שלא מתוך נקודת מבט של כוח, יפעלו בדרך אסרטיבית ולא יפתחו תחושות כעס ותסכול.