ניתוח אישיות הילד

האם נכון לנתח אישיות של ילד רק לפי המיקום שלו במשפחה?

אדלר, היה הראשון להציג את הרעיון כי סדר הלידה הוא אינדיקטור משמעותי בעיצוב הפסיכולוגי של האדם והוא המשפיע על דרך ההתמודדות שלו בעבודה, במערכות רומנטיות ובקשרים חברתיים. אדלר טען שלכל ילד במשפחה יש מקום מבחינת הייחודיות שלו.

למרות שאדלר מצא מאפיינים בולטים בסדר הלידה, הוא סבר כי לא אלה בלבד יעצבו את אישיותו של הילד, וכי גם להפרש הגילאים בין האחים, למספר הנפשות בבית ולמצב הכלכלי של המשפחה, יכולה להיות השפעה רבה על עיצוב האישיות של האדם. התיאוריה של אדלר עוררה במרוצת השנים ויכוח רב, בעיקר סביב השאלה -האם נכון לנתח אישיות של אדם רק לפי המיקום שלו במשפחה מבלי לקחת בחשבון גם את אופן גידול הילד כפרמטר משפיע? ואם לכל אדם מוענקת בחירה חופשית האין זה עומד בסתירה לתפיסה כי הוא נולד מראש עם מטען ידוע?

המקום הסידורי מתאר אספקט חשוב במבנה המשפחה, וככזה הוא מעצב את דפוסי פעולות הגומלין, שמתרחשות בין בני המשפחה. סדר הלידה יכול לאשר ניבוי של מאפייני אישיות של הילדים במשפחה. במשפחות רבות הבכור שואף שיכירו במעמדו הדומיננטי, והוא שולט באחיו היותר קטנים, בעוד הילד הצעיר ביותר שואף למצוא את מקומו על ידי הקרנת קסם אישי. לפעמים, מאחר שנולד אחרון, הילד הצעיר ביותר הוא שאפתני מאוד וחותר להישגים גבוהים כדי לעלות על אחיו היותר מבוגרים ולהצליח יותר מהם. ילדים אמצעיים מרגישים לחוצים ומפתחים תפיסת "אין צדק" בחיים, פעמים רבות הילד האמצעי חותר לתפוס את מקומו על ידי רדיפת צדק מוגזמת.

הילד מבין בחושיו המפותחים, כבר מגיל צעיר, איזה נישה כדאי לו לתפוס בתוך המשפחה.
באופן טבעי הילד יתפוס את הנישה שעדיין לא נתפסה ועליו להתבלט בה כדי להשיג את תשומת לב ההורים (כישרון ציור יוצא דופן ויצירתיות של הילד הבכור). הבעיה נוצרת כאשר הילד השני מסיק מסקנות מוטעות לגבי מיקומו ובוחר בדפוס התנהגות שלילי כדי להיות ייחודי.

כאשר ילד בכור נולד, כל אופציות הבחירה פתוחות בפניו, הוא גדל בתחושה שמצד אחד כולם מתפעלים מיצירתו, מכישרונו וממלאים את רצונותיו בהכנעה. מצד שני מעמדו כבכור, מאד מחייב למלא את משאלותיהם ושאיפותיהם של הוריו. מכיוון שכך, נטל הציפיות מכוון את הבכור להצטיין בבית, בביה"ס, הוא מגלה אחראיות כלפי אחיו וימלא את ציפיות הוריו ממנו.

דורון (2001 ), חקרה את סדר הלידה כגורם מנבא זוגיות ולדבריה לילד הבכור שמורה חוויה ייחודית , הוא זה שחווה תשומת לב רבה של הוריו מאחר והיה היחיד במשפחה וחוויה זו שמורה רק לו. הוא הילד היחיד שקיבל את מירב האהבה לתקופה מסוימת ללא מתחרה. כשהילד השני נולד, הבכור מתנסה ברגשות קנאה וקיפוח בעוצמה גבוהה ביותר, רגשות אלה עלולים ללוות אותו בחייו. על כן, הילד הבכור ינסה בכל כוחו להחזיר לעצמו את תשומת הלב הייחודית אותה חווה. פעמים רבות הבכור מפתח גישה שמרנית ומתנגד לשינויים מאחר והשינוי הראשון שחווה (לידת אח) גרם לו תחושת אי נעימות. בדרך כלל יצפו הוריו של הבכור שיישא בתפקידי הבית ולכן מפתח אחראיות, יציבות ורצון לרצות. עם הגעת הילד השני למשפחה הילד הבכור נתפש ע"י הוריו כבוגר ולכן הוא מתבגר הרבה יותר מהר מאחיו שבאותו גיל ילדותיים יותר.

הבעיה מחמירה כאשר מצטרף אח שלישי צעיר למשפחה ואז הילד השני הופך להיות ילד אמצעי (סנדוויץ). לאח הבכור נשמרת הייחודיות של הראשוניות והניסיון יחסית לאחיו השני, והאח הצעיר שהצטרף למשפחה ייחודי בכך שתמיד יישאר הצעיר במשפחה.ילד צעיר נוטה להיות תלותי ואנוכי, הוא רגיל שאחרים עושים בשבילו ומשתדלים לספק אותו, מה שגורם לו להרגיש שהכל בא לו בקלות. ככזה, הוא נוטה להיות בעל ביטחון עצמי גבוה ולהיות מקור של כיף ושמחה למשפחתו.

התיאוריה של אדלר טוענת שמיקום הילד במשפחה, משפיע על המסקנות שהוא לוקח לחיים לגבי עצמו. דורון (2001) מוסיפה, שיש הבדל בין המסקנות של הילד הבכור לבין המסקנות של הצעיר – בן הזקונים. בעוד שמהבן הבכור מצפים להתנהגות בוגרת אחראית, התייחסות של ההורים לבן הזקונים היא פעמים רבות כאל צעיר מכפי גילו. להורים רבים נטייה לפנק יתר על המידה ולוותר על גבולות ודרישות שהופנו לאחיו כשהיו בני גילו. קיימת סבירות גדולה שהאח השני ימצא את מקומו בחיים כיצור ייחודי ושונה מאחיו הבכור והצעיר.

להורים יש אפשרות לנסות לאזן בצורה מושכלת את הצמיחה של ילדיהם ולאפשר לכל אחד מהם להתפתח לפי רצונו ללא קשר לסדר מקומו במשפחה.