עידוד יצירתיות

ילדים רוצים את תגובת ההורה על הציור שלהם

ילדים צעירים מציירים מתוך מקום פנימי של רגש, ספונטניות ודמיון ולא מ"הראש". ילדים מציירים מתוך מחשבה, תכנון, ארגון הדף, בחירת הצבעים. הם עושים זאת באופן ספונטני וגם מתוך הנאה.

ילדים מציירים מעולמם הפנימי ולתוצאה אין משמעות במובן השיפוטי כי באמנות אין טוב או רע, אין נכון או לא נכון. מה שבמציאות בלתי אפשרי יכול לקבל ביטוי ולהיראות מאוד נכון לילדים צעירים, שהרי הציור עבורם מהווה שפה בה הם מדברים וחושפים את רגשותיהם וחוויותיהם בזמן אמת.

כהורים תפקידנו לעודד את היצירתיות, לא לשפוט, להיות פתוחים לתוצרים שמתקבלים ואף להקשיב למה שהילדים מספרים על הציור שלהם מרצונם החופשי.

תגובת ההורה או המחנך לציור חשובה ומשמעותית מאד לילדים. לא אחת קורה שהורה או מחנך אינו יודע להגיב לציור ובמבט ראשון בציור לא רואה נושא או חפץ אלא “שרבוט”. במקרה כזה ממליצה לעודד את הילד ולומר: “זה הציור היפה ביותר שראיתי” ומיד להתרשם מהצורות, הצבעים, או הקווים המיוחדים בציור של הילד. רצוי לכוון לפעולת הציור של הילד ולומר: “אני מרגישה שכייף לך לצייר” “אני רואה שטוב לך עם מה שציירת”.

חשוב שאנו ההורים נזכור שמהות התהליך היצירתי היא פיתוח הדמיון והמקוריות של הילד ולכן יצירתו על פי רב אינה מובנת לסובבים אותו. ילד שנאלץ להסביר להוריו כי הם שואלים אותו: מה ציירת? לעיתים חש מאוים ויחוש נימה של ביקורת.

לעומת זאת כאשר ההורה יציג שאלה פתוחה כמו: “האם את רוצה לספר לי את מי או מה ציירת בציור?” ”מי גר בבית שציירת? או “כיצד יודעים שהפירות בשלים על העץ שציירת? ” הילד מיד ישתף פעולה ויגיב באופן חופשי על הציור שצייר.

בכל גיל הילד זקוק למשוב על הציור שצייר. לכן, כדאי לתת לילד משוב על מה שרואים בציור ללא שיפוט חיובי או שלילי. נסו להתבונן בציור ורק לתאר במילים את מה שאתם רואים: “הנה כאן ציירת בשחור, כאן ציירת באדום, כאן אני רואה קו, וכאן אני רואה נקודה…” רק להתבונן, רק לתאר, בלי לתת ציון, כל כך פשוט, וכל כך חשוב.

כל יוזמה יצירתית של הילדים ראויה להערכה ולמחמאות מצד ההורים. הורה שנוהג להעניק לילדיו חיזוקים חיוביים מעניק להם תחושה של אהבה וביטחון. בנוסף, מתן חיזוקים חיוביים מעניקים לילד דימוי עצמי חיובי שמאפשר לו להמשיך ולצייר באופן ספונטני וחופשי.

גם הבעת ביקורת שנאמרת בנימה של הומור נותנת לילד תחושה ששופטים אותו. לכן, כדאי להתאפק ולהימנע מהבעת ביקורת גם אם זה מאוד קשה. בסופו של יום ברצוננו לגדל ילד בעל דימוי עצמי והערכה עצמית גבוהה ולכן נעשה זאת מתוך כבוד באמצעות עידוד הציור וחופש היצירה.

ילד לא נולד עם היכולת לצייר ציור משמעותי. הוא זקוק להתנסות החופשית והיצירתית על מנת לפתח את שליטתו בכלי הציור ואת יכולתו לשלוט ביד כך שתפיק את מגוון צורות היסוד הנחוצות לציור בעל תוכן. לכן, חשוב לתת לילד את החופש לצייר, לשרבט, ולהתנסות במגוון צבעים וצורות. יותר מכך, חשוב לילד להרגיש שאנו רואים את מעשיו, שאנו נוגעים ביצירתו ומתייחסים אליה. אין צורך לומר "יופי", לילד, מילה זו היא לעתים ריקה מתוכן, כאשר איננו מרגישים שהציור הוא אכן יפה אין לתת לילד תחושה שאנחנו לא כנים אתו.

חשיבות חומרי הציור והסביבה ליצירה של הילד

לחומרי הציור ותנאי הסביבה של הילד יש השפעה על התוצר ועל העניין שהילד יגלה בציור. גם לאיכות החומרים יש השפעה על הבחירה של הילד, ילדים יעדיפו צבע שאינו שבור, או יעטפו את הפסטל בנייר כדי לא להתלכלך, אלה מגלים לנו על העדפותיו של הילד. כלי הציור צריכים להיות מותאמים להתפתחות הילד, למוטוריקה עדינה, ומידת ההתעניינות שלו. ניתן להשתמש גם בחומרים ממוחזרים ולאפשר לילד להכין מהם משהו חדש כיד הדמיון של כל ילד.

גם למרחב השפעה על היצירה של הילד. הסביבה שבה מתרחשת פעילות הציור צריכה לתת לילד את תחושת הביטחון כדי שיוכל לצייר בחופשיות. חשוב שתהיה ישיבה נוחה המותאמת לילד, אווירה נעימה וכלי ציור מתאימים.

ילדים יציירו מתוך תהליך התפתחותי אישי, בהתאם לכישרונם ובהתאם להתנסויות שלהם. ככל שהגירוי יהיה מסקרן יותר ילדים יגלו ענין ומוטיבציה ליצור ולצייר באופן פתוח וחופשי יותר.

אשמח לשתף אתכם בכלים נוספים לעידוד היצירה של ילדכם!

אנא צרו קשר: 052-6522277

או באמצעות פייסבוק: ד"ר מיקה קופלר "הורות והקשבה".